אבחון מומים במערכת המין הנקבית באמצעות אולטרסאונד

רקע
השכיחות האמיתית של מומי רחם ונרתיק נעה בין 0.1%-% 3.8 בעבודות השונות.
חלקם מאובחנים לרוב בגיל ההתבגרות עם הופעת סימנים קליניים המחייבים בירור והתייחסות. אל וסת, כאבים באזור האגן, גוש אגני. אי יכולת קיום יחסי מין ואו/בירור המין.
חלקם יתגלו בתקופת הפוריות עקב אי פוריות, הפלות חוזרות, או סיבוכים מילדותיים.
חלקם יתגלו באופן אקראי.
חלקם לא יתגלו לעולם.
כ 25% מאנומליות רחמיות יסבלו מתת פוריות
כ 9% יסבלו מאי פוריות או מהפלות חוזרות.
באוכלוסיית הנערות בעלות שחלות פוליציסטיות
שכיחות האנומליות הרחמיות נמצאה גבוהה בכ26% לעומת בעלות שחלות נורמליות ( 44% לעומת כ18%).

שלבים במערכת ההתפתחות המוליראינית

התפתות אברי המין הנקבי מתרחשת בשלב אמבריונלי מוקדם.
הרחם והחצוצרות נוצרות ומתפתחות ממערכת של שני צינוריות שנקראות מוליריאניות שמקורם מאזור הכליות הצינוריות יורדות עד לאגן הירכיים המתהווה הם מתחברות בינהם ומשלימות את הרכבת הרחם והחצוצרות במסם\פר שלבים מתחילת ההריון ( שבוע – 7) ועד שבוע 20 המערכת מושלמת .
שלב א: התארכות של הצינוריות המוליריניות והגעתם לסינוס האורוגינטלי.(שבוע 9-7)
שלב ב: איחוי הצינוריות מהאמצע לכוון הנרתיק וקרקעית הרחם (9-7)
שלב ג: פתיחת תעלות (canalization)( שבוע 20)
שלב ד: ספיגת המחיצה (שבוע 20)
סיכום: 2 שליש עליונים של הנרתיק, צוואר רחם, וחצוצרות נוצרו ממערכת המולירינית שליש נרתיק תחתון נוצר מהסינוס האורוגינטלי.

התמונה הבאה ממחישה באופן סכימתי את מהלך ההיוצרות של הרחם והשחלות לפי השלבים שהוסברו מעלה
בקטע העליון של התמונה מומחש תהליך ההוצרות של הרחם והחצוצרות
בחלק התחתון של הסיכמה מומחש המגע בין מערכת מוליראינית למערכת הסינוס האורוגניטלי.

1

קיימים מספר סוגים של פגיעות בהתפתחות המילרינית:

1. פגיעה בקנלזציה (ספטום וגינלי)

2. מטורציה חד צדדית של הצנור המילריני רחם חד קרני).

3. הפרעה באיחוי המלא בין שני הצנורות ( רחם דידלפיס, רחם דו קרני)

הפרעה ברקנליזציה לאחר איחוי( רחם מחיצתי)

קיימות 2 חלוקות של מומי רחם

1. סיווג  של החברה האמריקאית לפוריות  שעדיין מקובל בארהב ובישראל

2. סיווג חדש של החברה האחרופית לפוריות אשר פורסם בשנת 2015

 

הסיווג האמריקאי לתת קבוצות  של מומים רחמיים מולדים

Classification of Mullerian Anomalies-ASRM – 1998

2

וחלוקה של אנומליות בנרתיק של גדעוני
Classification of Vaginal anomalies Gidwani et al,1999

3

תיאור סכימתי של האנומליות לפי החלוקה האמריקאית  ל 7 קבוצות ולתת קבוצות

4

חשיבות באבחון מומים במערכת המין

1.זיהוי המום לצורך הערכה וטיפול. עקב בעיה קלינית כלשהיא
2.זיהוי מומים נלווים מערכת השתן.
מערכת השמיעה.
מערכת השלד
3. לצורך טיפול מוקדם במום חסימתי למניעת הרס רירית הרחם וזרימה אחורה של הדם הוסתי.
4.לצורך הערכת מומים העלולים לגרום לאי פוריות, הפלות חוזרות, האטה בצמיחה העוברית
ומצגים פתולוגיים בלידה.

מטרת האבחון בזיהוי אנומליות רחמיות ונרתיקיות

זיהוי והגדרה של האנומליה הרחמית ו או הנרתיקית
מיפוי מדויק של האגן לאורך כל מערכת המין
זיהוי אורך המחיצה ברחם.
זיהוי מדויק של המרחק ביו אורטרה ושלפוחית מקדימה
מרחק הרקטום מאחור.
מרחק מקרום הבתולים.
מרחק של הפריטונאום מלמעלה.

תמונות אולטראסאונד תלת מימד של רחמים אנומליים
רחם מחיצתי
5

רחם חד קרני
h

רחם קשתי

k

רחם דידלפי עם מחיצה אורכית בנרתיק החוסמת את הרחם השמאלי
8

מיקום פוטנציאלי של מחיצות בנרתיק


9

הארגון האירופי לפוריות הגדיר מחדש לקבוצות ותת קבוצות את מומי הרחם צוואר הרחם והנרתיק במכלול אחד.
כאן מוצג המיון הרשמי של מומי רחם על פי הארגון האירופי לפוריות
הקבוצות הראשיות מתייחסות לרחם(U)
קבוצת משנה ראשונה מתייחסת לצוואר הרחם ( C)
קבוצת המשנה השנייה מתייחסת למומי הנרתיק(V)
11

בתמונה הבאה  מוצגת  החלוקה  הגרפית  של מומי רחם  עם הוראות הביצוע על גבי הגרף
12

בישראל עדיין משתמשים בחלוקה הקלאסית של מומי הרחם לפי האיגוד האמריקאי לפוריות.
ההגדרה ומונחים של האגוד האירופי שונה אך כלל הוא מקיף יותר .
בעתיד הקרוב יצטרך האיגוד הישראלי לתת את הדעת באיזה שיטה יש להשתמש בינתיים השימוש הנרחב יותר הוא בחלוקה הקלאסית האמריקאית.